איך הכל התחיל?
היסטוריה ומידע כללי אודות אימון והכשרת כלבי נחייה
אימון והכשרת כלבי נחייה בצורה מסודרת החל במהלך מלחמת העולם הראשונה בגרמניה. ב1929 נפתח בניו ג’רזי בארצות הברית בית הספר הראשון לכלבי נחייה ושנתיים לאחר מכן נפתח מרכז דומה בבריטניה.
האנקדוטה מספרת על רופא בגרמניה שלאחר מלחמת העולם הראשונה, אשר טייל עם חייל פצוע שאיבד את ראייתו בגן בית החולים. לפתע הרופא נקרא בדחיפות פנימה והוא השאיר את החייל ישוב על ספסל יחד עם כלבו של הרופא. לאחר זמן מה החל לרדת גשם והרופא נזכר בחייל היושב בגן. כאשר הגיע הרופא לגן נוכח לראות שכלבו הוביל את החייל פנימה. הרעיון שהבזיק בראשו של הרופא הביא להקמת בתי ספר לאילוף כלבי נחייה, במסגרת הצבא הגרמני בתחילה ואחר כך כגוף אזרחי.
את בית הספר הראשון בארץ לאימון והכשרת כלבי נחייה הקימה ד”ר רודולפינה מנצל בשנת 1949 בקריית חיים. המקום היה פעיל עד לתחילת שנות השבעים אך נסגר עקב הפסקת העברת תקציבים ממשרד הסעד וחוסר יכולתה של ד”ר מנצל להחזיק את המקום ללא תיקצוב הולם.
רודולפינה מנצל – מאמנת כלבי הנחיה הראשונה בישראל בתום מלחמת העצמאות חלה תפנית בעיסוקה של מנצל. מאימון כלבי שמירה היא עברה להכשרת כלבים להנחיית עיוורים, בתחילה כדי לענות על צורכיהם של נכי צה”ל, שנזקקו לשיקום לאחר שהתעוורו במלחמה. כדי לענות על הביקוש, הקימה מנצל ב-49′ בקרית חיים את המכון לאימון כלבי נחייה לעיוורים, שפעל עד 70′. הכלב הראשון שהוכשר שם היה נכה בעצמו: בוקסר שנפצע קשה ברגלו באחד המשלטים….
לקריאת סיפורה בארכיון הציוני המרכזי: לחצו כאן
בשנת 1953 נוסדה עמותת “העיוורים הנעזרים בכלבי נחייה” שהפכה לגוף המייצג את הצרכים של חבריו ומאגד אותם יחד. את העמותה הקימה תמר פרקינס. לאחר סגירת בית הספר בקריית חיים החלו אנשים עם עיוורון לנסוע לבתי ספר בחו”ל. בשל הצורך לנסוע לחו”ל (לרוב לארצות הברית) נמנעה מאנשים רבים האפשרות לקבל כלב נחייה. מצב זה תוקן בתחילת שנות התשעים עם הקמת בתי הספר בארץ.
תהליך הכשרת כלב הנחייה
שלב ראשון
בגיל שישה שבועות עד חודשיים נמסר הגור למשפחה אומנת, שם הוא מבלה את פֶרֶק האומנה, שנה אשר במהלכה הוא נחשף למהלך חיי היום-יום בחיק משפחה ולגירויים סביבתיים עימם יאלץ להתמודד במהלך עבודתו בעתיד.
על הגור לסגל לעצמו מגוון הרגלים על מנת לשמש ככלב נחייה, ביניהם:
- שליטה על צרכים וגמילה מעשיית צרכים בבית
- עשיית צרכים בעודו מחובר לרצועה לפי הוראת האדם הנעזר בו
- התנהגות רגועה, גם כאשר בעליו לא נוכחים
- הליכה בקו ישר ובמרכז המדרכה
- הליכה משמאל לאדם (המיקום ממנו יוביל בעתיד את האדם
- התנהגות שקטה ורגועה בזמן שהאדם עסוק בישיבות, הרצאות, המתנה בתור ועוד.
- נסיעה בתחבורה ציבורית
- מקומות הומי אדם
- סביבה עם ריבוי ריחות (לדוגמה שווקים)
- עלייה/ירידה במדרגות נעות
- דלתות הנפתחות אוטומטית
- סביבה מרובת כלבים חתולים ובע”ח אחרים, ויכולת להתעלם מהסחות דעת
במהלך השנה מקבלת המשפחה הדרכה מהצוות המקצועי של בית הספר. ההדרכה ניתנת בבית המשפחה האומנת במהלך פגישות אישיות. בתי הספר מספקים את הציוד האישי של הכלב ונושאים בעלויות המזון והטיפול הרפואי של הגור באופן מלא. פרט לזאת כל שנת האומנה היא התנדבותית לחלוטין והמשפחות המשתתפות בפרויקט אינן מפיקות ממנו שום רווח כלכלי.
בסוף שנת האומנה חוזר הגור לבית הספר, שם הוא עובר הערכה פיזית והתנהגותית מקיפה. ההערכה כוללת את רצון הגור לרָצות, את הביטחון העצמי שלו, את תגובותיו בסביבות השונות, דומיננטיות/כניעות מול המאמן איתו יצטרך לעבוד בחודשים הקרובים, שגרת צרכים, התנהגות חברתית והתנהגות בבית. בסוף ההערכה מוחלט האם הגור מתאים להיכנס לתוכנית האימון המקצועי שבסופו יהפוך לכלב נחייה. גורים שלא עוברים את ההערכה המקצועית מופנים לאנשים בעלי צרכים מיוחדים הנעזרים בכלבים וחלקם מוחזרים למשפחות האומנה שגידלו אותם בשנתם הראשונה.
שלב שני
עוברים הכלבים אימון מיוחד שנמשך כחמישה חודשים. אימון שמטרתו ללמדם את נחיית האדם עם העיוורון ברוב המצבים. במסגרת ההכשרה הם מאומנים ללכת בקווים ישרים, לעצור בשפת המדרכה, לעקוף מכשולים, לעבור כביש בצורה בטוחה, ואף לא ללכת מתחת לעצמים שגבוהים מהם, אך עלולים לפגוע באדם שאותו הם מובילים.
לאחר שמסתיים שלב האימון, משודך הכלב לאדם עם עיוורון או בעל לקות ראייה, יחד עובר הצמד קורס בתנאי פנימיה בו האדם לומד לטפל, לנהוג ולהכיר את כלבו. שלב זה נמשך חודש.
גם לאחר שלב ההצמדה הראשונית מקבל הצמד, אדם וכלבו, תמיכה מקצועית ממדריכי בית הספר. כלב נחייה נושא בתפקידו בממוצע 7 שנים. לאחר מכן הוא יוצא לפנסיה ועובר למשפחה אומנת שם הוא מזדקן בכבוד וזוכה ליחס חם ואוהב.
בתי הספר נושאים בכל העלויות של גידול כלב הנחייה, עד לרגע המסירה לאדם. העלויות הכרוכות באימון והכשרת כלבי הנחייה ממומנות ברובם מתרומות של יחידים וגופים, כאשר חלק קטן מהעלויות ממומנות על ידי משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים.
אדם עם עיוורון מקבל את הכלב מבית הספר ללא כל תשלום מצידו. לאחר הצמדת כלב הנחייה ואישורו על ידי משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, זכאי הנעזר לדמי אחזקה לטובת הוצאות גידול כלב הנחייה, המועברות ישירות לחשבון הבנק באמצעות המערכת הממשלתית. עמותת “צמד – עמותת העיוורים הנעזרים בכלבי נחייה”, מאפשרת קבלת החזרים עבור טיפולים רפואיים לחבריה, באמצעות הקופה המשותפת המנוהלת על ידי חברי הועד המנהל.
בנוסף, העמותה הינה ספק של משרד הרווחה לשירותי תמיכה סוציאליים, הניתנים על ידי העובד הסוציאלי של העמותה ובמימון המשרד לעבודה, רווחה ושירותים חברתיים.
מעבר לכך מסייעת העמותה באמצעים שונים בכל הנדרש באחזקה ובטיפול בכלב הנחייה.