תחבורה ציבורית ויישום החוק
אחד מהאתגרים הגדולים העומדים בפני אדם עם עיוורון הוא נושא הניידות. אדם עם עיוורון הנעזר בכלב נחייה מקבל לידיו כלב המשמש לו כזוג עיניים, מוביל ומוליך אותו בביטחון.
התחבורה הציבורית, על כל גווניה, היא ברוב המקרים הדרך היחידה בה יכול אדם עם עיוורון להגיע למחוז חפצו שאינו במרחק הליכה.
אנו עדים, לעתים קרובות מדי, לבורות מצד נהגי התחבורה הציבורית, מוניות, אוטובוסים, מיניבוסים וכדומה, אשר אינם מאפשרים הסעה בליווי כלב הנחייה.
אישור משרד התחבורה, אגף התעבורה בדבר חובת הסעת נעזר בכלב נחיה לפי הוראות תקנות התעבורה
- תקנה 462(ב) – מחייבת נהג אוטובוס ציבורי להסיע עיוור עם כלב נחיה.
- תקנה 508 – מחייבת נהג מונית להסיע עיוור עם כלב נחיה.
- הכלב המוסע חייב להיות קשור ברצועה אך אינו מחויב בנשיאת זמם על פיו.
סירוב נהג ציבורי להסיע נעזר בכלב נחיה מהווה עבירה על פי דין.
נהגים רבים אינם מודעים לכך כי מניעת זכותם של אנשים עם עיוורון להשתמש בתחבורה הציבורית בליווי כלב נחייה הינה עברה על החוק.
העמותה עומדת בקשר רציף עם משרד התחבורה בניסיון למזער, ומתוך כוונה למגר את התופעה הנ”ל. לעמותה הסדר עם משרד עורכי דין, על מנת לאפשר לנפגעים תביעה אזרחית וכן, באפשרות הנפגע לפנות למיצוי זכויותיו באמצעות הנציבות לשוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות של משרד המשפטים לצורך תביעה בעזרת הקישור: