מייסדת העמותה

אגודת העיוורים הנעזרים בכלבי נחייה בישראל הוקמה ע”י הגב’ תמר פרקינס בשנת 1953.

תמר נולדה בישראל ונישאה לחייל אנגלי בתקופת המנדט. במהלך התקופה שלאחר מכן, היא איבדה בהדרגה את ראייתה. מכיוון שהייתה נשואה לחייל בריטי, היא הופנתה לקבלת כלב נחייה בבריטניה.

בשנת 1970, עם סגירתו של בית הספר לאימון בראשות רודולפינה מנצל בקרית חיים, תמר הבינה במהרה שישראלים שאינם מדברים אנגלית, אינם יכולים לקבל כלב נחייה מכיוון שהדרך היחידה באותה התקופה לקבלת כלב נחייה הייתה בבריטניה או בארצות הברית. מעבר לכך, מרגע החזרה לארץ לא היה כל סיוע ותמיכה.

בעזרת Jewish Blind Society) JBS ) בבריטניה היא גייסה תרומות לטובת האגודה אולם היה ברור כי בכך בלבד לא ימצא הפתרון עבור אנשים עם עיוורון מישראל שאינם דוברי אנגלית.

בשנת 1989 הוקם בארץ בית הספר להכשרת כלבי נחייה בקיבוץ סאסא. “עיניים מנחות לעיוור” בניהולו של יוני לנקרי.

ב 1990, לבקשתה של תמר, ובחסות JBS נשלח נח בראון (כיום, מנכ”ל מרכז ישראלי לכלבי נחייה לעיוורים בבית עובד) להכשרה לבריטניה אל British Guide Dog Association for the Blind.  עם חזרתו הוקם מרכז קטן ליד נתניה וזמן קצר לאחר מכן הועבר המרכז לבית עובד. המרכז בבית עובד הוקם בעזרת תרומתה הנדיבה של ליידי קיי, שם הוא נמצא עד היום.

בעזרת שני בתי הספר יכולים כיום עיוורים המבקשים להיעזר בכלב נחייה, להשיג את מבוקשם בקלות וביעילות ולהנות מתמיכה מקצועית לכל אורך הדרך.

כל זאת לא היה קורה אלמלא החלום,החזון והשאיפה של אשה אחת. חבריה ב JBS זוכרים אותה כאישה דעתנית ונחושה שלא חדלה לרגע לפעול למען המטרות שהציבה לעצמה, לטובת אוכלוסיית האנשים עם העיוורון החיים בישראל.

היא זכתה לראות את המרכז בבית עובד קורם עור וגידים וכיהנה כיושבת ראש האגודה עד סמוך ליום מותה. תמר נפטרה ב 5  באוקטובר 2001 והיא נטמנה בבית העלמין הישן בראשון לציון..